עולם ההיפ הופ ישראל

סיכום מחצית עונת ה – N.B.A

291

עכשיו שהאול-סטאר ממש בפתח ואנחנו לקראת הישורת האחרונה של העונה הגיע הזמן לסכם מה היה עד כה.

במאמר הבא, נסכם ונדבר על השחקנים הכי טובים ומפתיעים עד כה. נדבר על קבוצות שהפתיעו וגם על כאלה שאכזבו. ניתן את הספוטלייט ואת הקרדיט לשחקנים שלא מקבלים את הערכה הראוייה, וגם ננסה לנחש את המשך העונה.  

 

ההפתעות של העונה עד כה.

ויקטור אולדיפו (גיל25 עמדה שוטינג גארד).

אי אפשר להתעלם העונה מהשחקן המתנשא ל193ס"מ שמסוגל לקפוץ לגובה של 110ס"מ, ויקטור אולדיפו. אולדיפו פתח את העונה בסערה ונתן שואו פסיכי. הוא שם לגמרי לבדו את אינדיאנה במקום מאוד גבוה בטבלת המזרח, ועושה רושם שהוא הולך לזכות בשחקן המשתפר של העונה בפער. אולדיפו נתן קפיצה מטורפת בכל נתון סטטיסטי וזאת גם העונה הראשונה בה אולדיפו ישתתף באול-סטאר.

 

פתח את העונה בשערה 

 

ג'יילן בראון (גיל21 עמדה שוטינג גארד).

למרות שזאת רק עונתו השנייה ב -nba  ג'יילן בראון לפחות מבחינתי, אחת ההפתעות היותר מרעננות ומרשימות בליגה. ג'יילן בראון בן 21, ומתנשא לגובה של 201ס"מ. בראון נבחר שלישי בדראפט של 2016. למרות בחירתו הגבוהה בדרפט, בראון נתן עונת בכורה חלשה, רק 6 נקודות בממוצע ו3 ריבאונדים ולא ממש הצליח להרשים. אבל עכשיו, זה סיפור אחר לגמרי. ג'יילן בראון שחקן חמישייה בבוסטון ונותן ממוצעים של 14 נקודות ו6 ריבאונדים!. בראון שומר נהדר, קולע שלשות וגם אתלט עם רגליים מאוד חזקות שמאפשרות לו להטביע, לרוץ ולחטוף כדורים בזריזות. ביחד עם קיירי וג'ייסון טייטום, שחודרים לסל ומוצאים אחד את השני מחוץ לקשת השלוש לקליעות נוחות, וההגנה הבלתי מתפשרת שלהם (בראון וטייטום במיוחד), בוסטון נראית פשוט קטלנית העונה והרבה מזה בזכות ג'יילן בראון.

 

הפתעה מרעננת 

 

 

העדפה אישית: את שני השחקנים אני מאוד אוהב, יש לומר שהם נמצאים בטופ 15 שחקנים שאני הכי אוהב בליגה. אין לי בכלל ספק לפחות כרגע, אולדיפו כמה רמות מעל בראון אבל אני בטוח שעוד כמה שנים בראון יסגור את הפער ביניהם. מה שבטוח זה שאנחנו הולכים ליהנות מהשניים האלה לעוד שנים.

 

השחקנים הלא מוערכים, אלה שלא מקבלים את הקרדיט אותו לו הם ראויים.

 

טוביאס האריס (גיל 25 עמדה פאוור פואורד).

טוביאס הגיע לליגה אי שם ב2011 במקום ה19 בדראפט (נבחר על ידי שארלוט). למרות שטובאיס רק בן 25 הוא הספיק לנדוד בהרבה קבוצות בליגה בינהן מילווקי, אורלנדו, דטרויט וקליפרס. טוביאס נותן עונה נוכחית מצוינת. הוא היה הסקורר הראשי בדטרויט עד שעבר לקליפרס (בטרייד שכלל את בלייק גריפין). טוביאס לדעתי ראויי להרבה יותר קרדיט ממה שהוא מקבל כרגע. כנראה הוא לא קיבל קרדיט בגלל שהוא שיחק במקום כמו דטרויט שרמת העניין שם היא לא גדולה, טוביאס האריס מעמיד ממוצעים מרשימים של 18 נקודות למשחק באחוזים מרשימים. האריס הוא סטרץ' פואורד קלאסי. הוא יודע גם ליצור לעצמו אבל לא פחות טוב הוא יודע להתמקם יפה על קשת השלוש ולתפור שלשות ממרחק. כבר במשחק הראשון של העונה, דטרויט נגד שארלוט. טוביאס קלע 27 נקודות והוריד 10 ריבאונדים ותוסיפו לזה גם 61% מהשדה. אני מקווה ומאמין שבלוס אנג'לס קליפרס (קבוצה ועיר יותר פופולרית) טוביאס יקבל את הערכה לה הוא ראוי.

 

 

 כריס מידלטון (גיל 26 עמדה שוטינג גארד).

כריס מידלטון, שחקנה של מילווקי באקס הוא אחד השחקנים הלא מוערכים בליגה כבר שנים רבות. חוץ מעונת הרוקי שלו, לכריס מידלטון לא הייתה עונה אחת עם פחות מספרות כפולות בנקודות ולפחות חטיפה אחת בממוצע. כריס מילטון הוא שחקן טוו-וי קלאסי, הוא שומר פנטסטי וקולע נהדר לשלוש, מסוגל להגיע בקלאץ' ואחת מקלעי העונשין הכי טובים בליגה. עם מספרים ויכולות כאלה איך זה שהוא לא מקבל יותר ריספקט בליגה? בשתי מילים גריק פריק. קשה לבלוט ליד מפלצת כזאת, שמובילה את הקבוצה שלה בכל נתון סטטיסטי שיש.  אם כריס מידלטון היה בקבוצה כמו שיקאגו הוא היה יכול להיבחר לאול-סטאר בקלות. רק לצורך השוואה כריס מידלטון עם יותר נקודות מקייל לאורי בפער של 4 נקודות, עם יותר בלוקים וחטיפות ועם אותו מספר ריבאונדים!. כריס מידלטון בהחלט שחקן לא מספיק מוערך ואחד השחקנים היותר יעילים ויציבים בליגה.

 

 

העדפה אישית: שניהם שחקנים מאוד טובים אבל אם אני חייב לבחור שחקן זה את טוביאס. גם בגלל הרגש שאני פשוט אוהב אותו יותר אבל גם בגלל העובדה שיש לו יותר כלים התקפיים ולפי דעתי יותר פוטנציאל יום אחד להיות "הפנים של הפרנצ'ייז".

 

השחקנים הטובים ביותר או שפשוט אפשר לקרוא לזה המירוץ לmvp  

 

 ג'יימס הארדן (גיל 28 עמדה שוטינג גארד)

ג'יימס "המזוקן" הארדן, ללא ספק נותן עונה אדירה ומנסה להראות לכולם שהוא באמת אחד הגדולים. אחרי עונה מרשימה בעונה שעברה כאשר מייק דאנטוני העביר אותו לעמדת הפוינט גארד, וזה היה נראה נהדר, עדיין הביאו לו את כריס פול על הראש. הרבה אנשים היו סקפטים איך זה יצליח, ולא הבינו למה הם מחזירים את הארדן לעמדת השוטינג גארד, אחרי שכבר הוכיח את עצמו בעמדת הפוינט גארד. אבל לא נראלי שיש כבר ספק שיוסטון הקבוצה הכי חמה בnba השנה והיא בהחלט נראית האיום הכי ממשי על גולדן סטייט עד כה. ג'יימס הארדן, אחרי שהפסיד את התואר לווסטברוק שנה שעברה (בצדק), השנה בא לזכות בגדול בדרך שרק הוא יודע. הארדן השחקן עם סטפ בק מהטובים בהסטוריה, עם קליעה אדירה ממרחק, ופשוט יכולת שליטה מפלצתית בגוף, שהופכת את ג'יימס הארדן בלתי ניתן לעצירה בהתקפה. זה מתבטא עם 31 נקודות בממוצע (מקום ראשון) והוא גם לא שוכח לחלק 9 אסיסטים. השנה שאין לו איזה שחקן עם ממוצע טריפל דאבל שיפריע לו הוא נראה בדרך הבטוחה לזכות בmvp.

 

 לברון ג'יימס (גיל 33 עמדה סמול פואורד)

לברון ג'יימס הוא קורבן של עקביות! מה זאת אומרת אתם שואלים? אני אסביר. לברון ג'יימס כבר 14 שנים בליגה, ועדיין לא הייתה לו עונה אחת מתחת ל20 נקודות בממוצע! ומה שהכי מדהים, שהוא רק משתפר משנה לשנה בכל פרמטר אפשרי. האחוזים שלו משלוש ומהעונשין השתפרו פלאים, הוא מוריד יותר ריבאונדים ומחלק יותר אסיסטים. לברון עושה את זה כל שנה שבאמת אפשר כבר לתת לו את תוארmvp  קבוע. כי כזה לברון, הוא השחקן הכי טוב בעשור הנוכחי, אבל בגלל שהוא עושה את זה כל שנה, כבר התחלנו להתרגל לזה ולקחת את זה כמובן מאליו. זאת הברכה שלו, והקללה שלו. אין ספק שהוא ראוי תמיד להיות בשיחת הmvp.

 

 המלך

הקבוצות המאכזבות

 

מילווקי באקס (32-25)

עונת 17-18 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של הבאקס לתוך רשימת אריות הליגה, לצערנו זה לא מה שקרה. מילווקי מאוד לא עקבית, והיא יכולה לחבר כמה ניצחונות רצופים מבלי להחזיר על זה בהפסדים. מילווקי לא מצליחה להתרומם כמו שציפו וכתוצאה מכך המאמן של מילווקי ג'ייסון קיד (האגדי) פוטר, והקבוצה עדיין מחפשת את עצמה. נכון שמילווקי נראית בזמן האחרון לא רע, אבל עדיין יש את הנתון המדאיג שזה המאזן 19-17 במשחקים נגד קבוצות המזרח. זה נתון רע מאוד לקבוצה ששואפת גבוה, כל הקבוצות שמקיפות אותה ממקום 6 ומעלה עם מאזן נהדר ומצליחות להראות עליונות משכנעת בחוף המזרחי. מה שמילווקי פשוט לא מצליחה לעשות וזה יעמוד למבחן בפלייאוף.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (33-26)

קשה להגיד שאוקלהומה באמת מאכזבת, בכל זאת, היא מקום חמישי במערב הקשה ועם ניצחונות מאוד מרשימים נגד גולדן סטייט, אבל ציפיתי מהקבוצה הזאת להרבה יותר. זה נראה כאילו הם עדיין לא הצליחו באמת להתחבר, ולראות עקביות לקבוצה שמכוונת לאליפות. כמו מילווקי, גם אוקלהומה במאזן רע כשמדובר במשחקים נגד קבוצות מהחוף המערבי (18-17). למרות שהם מאכזבים אני אישית אופטימי ולא פוסל תסריט שהם עוד יזכו באליפות, כי ראינו כמה כשרון יש בקבוצה כאשר הם פירקו את גולדן סטייט 20 הפרש באוריקל ארנה וזה עוד בלי כרמלו! כך שאני מאמין בקבוצה.

 

הקבוצות המצטיינות

 

יוסטון רוקטס (44-13)

יוסטון היא קבוצה מה שנקרא "עד שלא תקום בלילה לראות לא תבין" על הנייר יש להם סגל עם שני סופרסטארים טובים ושאר שחקנים נחמדים וסבירים. אז איך הם מצליחים להגיע למצב שהם מעל גולדן סטייט במאזן בכניסה לפגרת האול-סטאר?. תקראו לזה "זקן", תקראו לזה כריס פול, תקראו לזה איך שבא לכם. מבחנתי זה מייק ד'אנטוני, שמצליח לגרום לקבוצה הזאת להראות כמו יחידה אחת, חזקה ויציבה. כל מי שעולה מהספסל יודע מה הוא צריך לעשות, ועושה את זה. יש כאלה שלא יאהבו את כמות הזריקות לשלוש שהם לוקחים, אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח. כדורסל 7 השניות של מייק עובד נהדר וג'יימס הארדן פורח, והופך לשחקן התקפי משוגע. כריס פול גם בעונה אדירה והוא הצליח להשתלב שם בצורה נפלאה. הכדורסל שלהם מלא בקצב וחיוכים, פשוט הנאה וטירוף. ומצידי רק לא גולדן סטייט.

 

טורנטו ראפטורס (41-16)

אם תשאל את האדם הממוצע ברחוב בתחילת העונה האם הוא מאמין שטורונטו יהיו איפה שהם נמצאים עכשיו, ספק אם הוא היה מתייחס ברצינות לשאלה. הייתה תחושה די משותפת בnba  שלטורנטו נגמר הכוח. שנמאס לה להילחם ולתת עונה סדירה נהדרת ותמיד להתאכזב בפלייאוף. היה חשש גדול שהם יהפכו לקליפרס של המזרח. כבר ראינו את טורונטו משחקים טוב בעונה הסדירה, וכבר מיהרנו להגיד שהיא יכולה לאיים על לברון, אבל הפעם זה מרגיש שונה. הפעם באמת אפשר להגיד בלב שלם שדמאר דרוזן זה סופר סטאר, ושהוא בטופ 10 של השחקנים הכי טובים בליגה. להוסיף לזה את איבקה שהצטרף, ואת אנובוי שמוסיף הרבה. טורנטו בהחלט נראית יותר טובה יותר, ובוגרת משנים קודמות ומי יודע אולי הפעם הם יופיעו בפלייאוף.

כתב: נדב אופק

לפודקסט של נדב אופק על הליגה הטובה הטובה בעולם – ליחצו כאן