עולם ההיפ הופ ישראל

פלד מדבר לקראת האלבום החדש – סבבה 5

1,318

"באלבום הזה אמרתי שיזדינו, זה מה שאני אוהב", פלד מדבר לקראת האלבום החדש

                                                                    מיכאל חיים

"סבבה 5", אלבום הסולו השלישי של פלד והפרויקט הרשמי החמישי במספר עומד לנחות על המאזינים כבר בימים הקרובים לכתיבת שורות אלו וכשהוא נשאל על זה, פלד מציע לכולם להתכונן טוב טוב. " אני הרבה פחות שם זין ,תמיד מדברים איתי על הקללות ועל הסמים ועל האלכוהול ,להגיד דברים אחרת, שאני כותב שיר על פרידה אני מקלל את הבחורה במקום להיות עדין, ולהגיד תחזרי אליי. שואלים אותי למה, למה אני כזה אגרסיבי ובאלבום הזה אני פשוט אמרתי שייזדיינו, זה מה שאני אוהב, שמעתי את האלבומים הכי היסטוריים בראפ והם כל הזמן מדברים על אותו דבר, למה אני צריך לשבור תראש לדבר על דברים שלא מעניינים אותי? כרגע אני במסיבות וחוגג וכולם על הזין, כמה שירים אפשר לשיר על אהבה? לא רוצה לכתוב על אהבה, פחות לנסות עם הטרנד של הרדיו, זין עליכם, אני רוצה לתת בראש", פלד (31) כבר הספיק לראות דבר או שניים קורים בעולם ההיפ-הופ הישראלי ובעולם, הוא מקליט ומשחרר חומרים כבר מעל לעשר שנים ונחשב אחד הראפרים המנוסים, מצליחים ואיכותיים בסצנה ובכל זאת, הוא לא מרגיש כמו ענתיקה במגרש של צעירים, אלא ההפך. " תראה תמיד היה לי קו שמוביל אותי, אני תמיד מחפש את המילים המגניבות, הפלואו החדש, הדיבור החדש, זה פשוט משתנה לפי מה שאני שומע, אני מאוד אוהב את האולד סקול גדלתי על קלאסיקות, אבל כל חמש שנים בערך ההיפ-הופ חייב להמציא את עצמו מחדש. אז אני לא בנאדם נוסטלגי, אני לא אוהב להישאר מאחורה, אני אוהב סלאנג חדש , במוזיקה שלי אני מחפש את המוד של הסקרנות, לא להאכיל את האנשים בכפית רק כי זה בעברית, התקופה שאנחנו נמצאים בה זה התקופה של הטראפ, יותר נכון של ההיפ-הופ הדרומי, שהייתה לי זיקה מטורפת אליו עוד לפני שזה היה פופולארי, חיכיתי שזה יקרה, אם לפני עשר שנים הייתי אומר שאני אוהב את גוצ'י מיין היית אומר שהוא חרא, היום כולם יודעים שהוא הסנדק."

פלד – מה אני נראה לך

הזיקה של פלד להיפ-הופ הדרומי, שלחה אותו לבקר באבן הקדושה של הטראפ, המועדנים של אלטלנטה." יצא לי להיות קצת באטלנטה וחפרתי שם במוזיקה, יש להם שם המנונים, כל המועדון שר אבל השאזאם לא מכיר, אז גם משם חזרתי עם כל מיני אלבומים שנתנו לי קצת השראה", פלד הוא ראפר שתמיד נחשב למאוד וורסטילי,  מאוד משתנה שמדובר בסגנונות שמשפיעים על המוזיקה שלו והוא מודה שהפעם,  המוזה לא באה כל כך בקלות "השנה האחרונה הייתה טיפה משעממת בשבילי, הרגשתי שלא הצליחו לפצח את הניו שיט, שיעמם אותי מאוד וכאילו חיפשתי דברים שיאתגרו אותי והיה לי קצת קשה, אז הקשבתי הרבה לעצמי, שהתחלנו לעבוד על האלבום הקשבתי הרבה לדברים שאני עשיתי, רק עכשיו כשהאלבום סגור נחת עליי החדש של טאקאשי-סיקסטיניין, שמעתי אותו אמרתי וואו אם הוא היה בא חצי שנה קודם כל האלבום היה נשמע שונה".

נראה שלהאזין בעיקר לעצמו חיבר את פלד עוד יותר לסגנון המוזיקלי הדרומי שאיתו הוא מזדהה כל כך והוציא ממנו אלבום שמשחרר כל רסן  "אני יכול להגיד שאם מסתכלים על זה בתור המשכים אחד של השני, חרקות היה טיפה טראפ, שתלתי טיפת טראפ לקהל. ב"הכול עליי" כבר לא יכולתי לשמוע את האולד סקול, הביט היחיד שאמרתי טוב בסדר זה "אין יותר טוב מזה". כהן שלח לי והסאמפל ריגש אותי אז עשיתי שיר אבל הייתי חייב להתחיל משהו חדש. לשירים היתה תדמית טובה, אם בחרקות היה את "לא טוב" בהכל עליי היה "בא בבום", באלבום החדש הכול נשבר. הכול תחת המעטפת של הסגנון החדש וגם אם אני במקצב של אולד סקול זה לא נשמע ככה, שיחררנו לגמרי את כל המחויבות שלנו לכל מה שהיה לפני, אבל עדיין הביטים חייבים לתת בראש ויש שם כמה יציאות מטורפות, אני מחפש גיוון, השוואות זה דבר מאוד גרוע, לא רוצה לחשוב אני צריך שיר כמו זה כמו זה, עשינו כל מיני נסיונות ומכל זה יצא "בלבלה", שלא נכנס לאלבום החדש, עד שיצאו לנו כמה שירים וכמה שכבות שהחלטנו שזה הכיוון. זה האלבום עם הבאסים הכי נמוכים שאי פעם היה בארץ, אם יבוא מומחה למוזיקה וימדוד מישהו אחר שהצליח להכניס יותר באסים ויותר עמוק ממני, אני פורש".

האלבום החדש הוא פרי יצרתם של פלד עצמו ביחד עם שניים מהשותפים הכי וותיקים שלו, מיכאל כהן ואורי שוחט, איתם הוא מפיק עוד מהימים שהוא היה מעלה קליפים לאתר הישראלי פליקס(flix) בעידן שלפני יוטיוב " יש לחץ ממני לשוחט וכהן ומהם חזרה אלי לאתגר אחד את השני, הם יודעים שאם הם לא יביאו לי ביט שאני אגיד לעצמי "וואו סעמק אני חייב את זה", אני פשוט לא אתאמץ והרבה פעמים עד שהם נותנים לי משהו כזה לוקח לי שבועיים עד שיש לי אומץ לעלות על הביט, הם מצפים ממני לתת להם ישר בראש, אבל זה מעורבב, כל שיר יצרנו בצורה אחרת, היום אני יודע יותר להילחם על הטקסטים, אם משהו לא נשמע טוב אני לא עובר לדבר הבא, אני משחק עם הביט או המילים, יותר משמרים דברים, פחות יאללה עוד ועוד כמות ויותר איכות" לא לכולם במעגל הקרוב יותר ופחות של פלד העבודה עם שוחט וכהן נראית כמו הדבר הנכון לעשות, אבל כמו שהוא כבר הספק להגיד לי, לשים זין זה לא בדיוק הדבר הראשון שהוא עושה עם עצות של אחרים "קשה למצוא את הדרך החלקה להרכיב אלבום, כל אלבום הוא הסיפור שלו, הדבר היחיד שבאמת דומה וחוזר על עצמו זה שתמיד באמצע ההפקה כהן טס לי לארה"ב, אני עובד עם שוחט  וכן, יש אנשים שאומרים תעבוד עם זה ותעבוד עם זה ותנסה דברים חדשים ולך תהיה מרגש, לא מאמין בזה, אם סוס מנצח אל תחליף, אני שומע את האלבומים שלי ונהנה ודפנטלי ידעתי שאני ממשיך איתם באלבום הזה, זה לא קורה ישר אחרי האלבום הקודם, יש קליפים, יש קצת איבוד פוקוס של כמה חודשים מכתיבה, באלבום הזה ידעתי שאני לא אכנס לפאוזה של שלוש שנים כמו שתמיד היה לי וידעתי שאני חייב לעשות עוד אלבום מהר מאוד," ולמרות הדרייב לייצר עוד אלבום, ההצלחה של הקודם היא דווקא זו שעיכבה את התהליך היצרתי של החדש  "לקח לי שנה לחזור לאולפן עם כל הבאלאגן של האלבום הקודם, אין אני זז עם מה שקורה ומאוד עצמאי  ומתמודד עם מה שיש," אבל בסופו של דבר, העבודה מתחילה  "אחרי הרבה שיחות ותכנונים שוחט וכוהן חזרו לאולפן, בהתחלה מג'מג'מים כי לא יודעים מה הדבר הבא, זה מתחיל בשקט, שלא יציקו לי כי אני מחפש את עצמי, אנחנו פשוט יוצרים ונהיה לנו קצב מאוד מהיר של הפקת ביטים, מנסים כל מיני כיוונים עד שפתאום  משהו בא לך ואתה מרגיש את זה, מתחיל מהפזמון, נותנים רעיונות, הכתיבה אצלי באה ממקום שאני שומע ביט ואומר אין זה חייב להיות שלי, אני לא יושב בבית כותב פואטיקה, יש השראות אבל אני מאוד מאוד אוהב שיש מטרה למה שאני עושה, בתור ראפר צעיר הייתי מכין תמיד תיבות מראש היום אני מחפש את הביט, מה נותן לי רצון לרפרפ"

פלד – זהלאמעניין אותי

הרצון הזה של פלד לייצר מוזיקה מגיע בחלקו מהביטים החריפים שהשותפים שלו משמיעים לו, אבל גם ממקומות אחרים " האלבום החדש יש בו הרבה מאוד תחושה של רדוף, אני קטעים שלמים על הייטרים, על כל הצרות עין וכל מה שאני מתמודד ושאני בשוק מזה, כי אני לא חי בקיסריה או משהו, בסך הכול נותן את החיים שלי בשביל שיהיה פה היפ-הופ, יש פה גם הרבה ביטחון, יא בני זונות אני פה, פה הרבה זמן, עדיין עושה עדיין מתפתח, אבל אל תיתן לסינגלים לבלבל אותך." הסינגלים של האלבום, "זה לא מעניין אותי" ו"מה אני נראה לך", הם לא ייצוג מדויק של התחושה הכללית שלו והבחירה בהם הייתה יותר מכל אינטואציה." קניה ווסט אמר בראיון על האלבום שלו  "ייזס"(Yeezs) שאומרים עליו שהוא הארדקור רק בגלל השיר הראשון, הוא ידע שכל שיר אחר היו אומרים שזה סתם אלבום של קניה, אז הוא שם את ההכי הארדקור ראשון לעצבן את כולם, אצלי זה די אינטואציה איזה שיר צריך לצאת כסינגל ואיזה קליפ צריך, באלבום הזה צריך להוציא את "בלבלה" מהסיסטם, זה בין המצרים, ידעתי שהוא להיט ושהוא יעיף לי אבל אז עוד לא ידעתי איך האלבום הבא ישמע והוא באמת התפוצץ, "זה לא מעניין אותי", הסינגל הראשון מהאלבום הזה, אמרתי פאק אני אוהב אותו, זה פחות היה להחליט מה אני רוצה להגיד פשוט אהבתי אותו, הוא מאפיין את הסאונד של האלבום, הוא מאוד אקטואלי, אני אפילו  צוחק שם על עצמי, יש מליון צפיות לקליפ אבל זה לא מעניין אותי, בסוף לבלבלה יש מליון צפיות. "מה אני נראה לך" לא היה אמור לקרות עכשיו פשוט הקללה שלי פגעה שוב, הוציאו שיר עם שם דומה לסינגל שרציתי, זה פשוט קללה זה קורה תמיד, אני באמת לא מסתכל על אף אחד אחר, גם "מה אני נראה לך" כל מיני הזויים חושבים שזה דיס, וזה באמת לא מעניין אותי, רק מעניין אותי לעשות מוזיקה טובה. תן לאלבום להפתיע אותך, קשה להסביר אותו אבל הוא האלבום הכי מגובש שלי."

כשמדברים על אכזבה מהתעשייה, קולגות ש"מתמסחרות", פלד מתנער מהר מאוד מלשפוט אנשים, הוא מדגיש לי שזה מפריע לו שאנשים שוכחים מאיפה הם באו אבל זה בכלל לא משהו שמעסיק אותו או מפריע לו באמת, " בן אדם צריך להשתנות, זה לגיטימי, גם האיידולים שלי, מוקי, סאב, עשו סוויץ מכל בחינה, בתור מעריץ אתה מת לשמוע שוב אלבום של סאב נותן בראש כמו בהתחלה אבל אני לא שופט אף אחד, אסור לשפוט אף אחד, אנשים עברו דברים והמדינה הזאת גומרת, כל אחד עובר דברים, מה שמבאס אותי זה שאנשים מחליפים תעור שלהם ושוכחים תמוזיקה, זה שעשיתי ראפ עשר שנים לא אומר שנדרתי לכתוב ראפ עוד עשר שנים אין חוקים באומנות, היפ הופ הוא בסך הכול ז'אנר". דבר אחר לגמרי דווקא כן יושב לו על הלב  "אבל תשמע  מפריע לי באמת שכאילו ה"ישראליות" הזאת, יש את השירים האלה שהם פשוט שיר רדיו, למה? כי זה "ישראלי" ואין דבר כזה ישראלי, מה זה ישראלי? אריק איינשטין? הוא היה מושפע מהביטלס? אז הביטלס זה ישראלי? אני אוהב שאין חוקים ומבאס אותי שהאוזן של מי שבוחר מה ינוגן ומה לא עדין בוחרת את הדברים ה"ישראליים" האלה, "בלבלה" יכול להיות מטורף לגמרי, שם קיבלתי ת'בום הזה ועדיין בגלל שהסאונד שלו היה כל כך אלקטרוני הוא לא קיבל את הייעוד שלו ולא הגיע לפוטנציאל שלו."  

"צריך להתפשר על  "מה שאבא שלי יאהב" ואני לא מתפשר, אני עושה שירים כי אני רוצה שהם יצליחו לא בשביל להוכיח משהו, אני עושה שיר אני חושב על הבאלגן שהוא יעשה, שילד ישמע אותו ויקבל אומץ לעשות משהו, אבל אני לא מתפשר על הסאונד ומה שאני אוהב אין סיכוי שאני מתפשר ואני מאמין שההר יבוא אלי, שהאוזניים יתפשרו, הרבה דברים השתנו במדינה, עכשיו יוטיוב מכתיב מי יהיה הסופרסטאר הבא, צריך סבלנות, הייתה לי עד עכשיו ואני לא מוותר,עד שישרו קו"

לשריין ולייצג 31.3.18 ☠️??? לינק בביו #סבבה5

A post shared by Peled (@peled__) on

חוסר ההתפשרות של פלד הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו, הוא מאמין שלהתייחס לראפר כדוגמא "רעה" כי הוא מדבר על ירוק ובאותה העת לתת לילדים רטלין זה צביעות, הוא מאמין שהנוער גם ככה לא מקשיב ושיש צורך לפתח יצירתיות, לתת לנוער להתבטא ולא לדכא אותו ולתייג אותו כמצליח או לא על פי הציונים שלו, הוא מחפש לתת תקווה וחלון לעולם אחר לכל מי שלא מצליח להיכנס למסגרת או לכל מי שבכלל לא רוצה, כמוהו.  "אני מייצג את עצמי זה כל מה שאני יכול לעשות, הנוער לא יקשיב לאף אחד גם ככה. מצפים מילדים בגיל הכי מטורף שיש שישבו שמונה שעות על התחת וילמדו ומי שלא יכול הוא כאילו "טיפש?" אני עדיין לא מסוגל לעשות את זה אז לא, הוא לא טיפש. מוזיקה מטפחת את היצירתיות, הציורים שאני מצייר על כל אלבום, אנשים אמרו לי לשים תמונה של עצמי שיראו אותי אבל הקלאסיקות יש עליהן ציורי קומיקס, כי זה פותח את היצירתיות, אני רואה ילדים עכשיו מציירים אותי כמו שאני הייתי מצייר את העטיפה של שבק ס, ישבו בבית ספר ובמקום להעתיק מהלוח יעשו ציור וזה יותר משמעותי בעייני. אני מאמין שאני עוזר, המוזיקה נתנה לי כוח וזה מה שאני מנסה לעשות. טופאק לא עשה אותי פושע,הוא נתן לי כוח, פתח את היצירתיות".

"אבל תכניס את התשובה המלאה" פלד מתעקש כשבסוף השיחה שלנו אני מבקש ממנו להמליץ לי על אלבום אחד שחייב לשמוע," האלבום הכי טוב שאותי מגניב זה דוגי סטייל (Doogystyle) של סנופ, אבל אחד שכל בנאדם צריך לשמוע  ואני עושה פה בחירה קשה מאוד, אלבום אחד שהוא מאסטרפיס זה מי ביוטיפל דארק טויוסטד פאנסטי (My Beautiful dark twisted fantasy), של קניה.

 

נכתב ע"י מיכאל חיים

פייסבוק:Michael haim

אינסטגרם:Michael.haim