עולם ההיפ הופ ישראל

מעצב את הדרך: ראיון מיוחד עם אורי שוחט

2,475

"כל הזמן התחדשות, זה מה שמניע אותי"- אורי שוחט מדבר לכבוד האלבום החדש

              מיכאל חיים

 

"לפעמים אני לא יודע מי אני בעצמי, אני פשוט ילד מהצפון שפחות עניינו אותי הדברים שעניינו את שאר הילדים בכיתה ופשוט בניתי את כל עולמי בתוך זה, המוזיקה וההיפ-הופ מגדירים אותי", מפיק העל אורי שוחט  לא רק שולט בסצנת ההיפ-הופ הישראלית, הוא פחות או יותר הקים אותה. מסאבלימינל ונצ'י נצ' עד לוקץ ונורוז, כל מי שעושה ראפ ששווה להקשיב לו בישראל, עבר בשלב מסוים באולפן שלו.

עוד בעולם ההיפ הופ 

So serious // pic by Omri Daddon #orishochat

A post shared by Ori Shochat (@orishochat1) on

" אני לומד מכולם, אני לא בא ממקום של "מלומד" במוזיקה,"  שוחט מספר לי כשאני שואל אותו איך זה להיות דמות כל כך "מנטורית", שעובדת עם אומנים וותיקים וחדשים כאחד,  "האקורדים, סולמות, אני לא בא מרקע כזה, אני בא מרקע של  "אני לא יודע כלום, בוא נעשה שמשהו שישמע הגיוני," היום אני יודע הרבה אבל מתוך ניסיון, מהמקום הזה ,שבא מישהו חדש גם בגיל 19, יכול להיות שהוא יביא "טעויות" חדשות ושפתאום הם יהיו מגניבות, אני לומד מכולם.  אני הכי חופר ללמוד ולגלות דברים חדשים, גם ברמה הטכנולוגית אני עם האצבע על הדופק, בודק מה שחדש, כל הזמן מתחדש, אני לא בנאדם נוסטלגי, לא אוהב את זה, אני עם הפנים קדימה תמיד. כל הזמן התחדשות, זה מה שמניע אותי."

נורוז ולוקי (עם אורי שוחט) – קיפוד 

אלבום חדש לפלד, פרויקט לסוויסיה, הופעות, תקלוטים, לשוחט לא חסר בצלחת ובכל זאת, המפיק בחר לבנות ולשחרר אלבום תחת השם שלו. " הייתי בטורנדו של שלוש שנים שלא היה לי זמן לנשום והיה לי נורא נורא חשוב למצוא את הזמן הזה לעשות את הגיג שלי, הוד מושונוב, שהוא קלידן, מפיק וחבר יקר, הוא אמר לי משהו שאיזה מתופף אמריקאי אמר לו,"you gotta have your own gig" אתה יכול לעבוד עם כולם ולהיות מעורב עם כולם אבל אתה חייב גם את העניין שלך, הדבר הזה יושב לי כל הזמן במוח."

Something's cookin. Photo by @mooshiez

A post shared by Ori Shochat (@orishochat1) on

 האלבום החדש של שוחט, Unicorn, הוא הפרויקט החמישי במספר שיוצא תחת השם של המפיק ("אם תרצה לספור גם את  אלבום הראפ הגנוז שעשיתי בעברית") וגם לשוחט עצמו, לא ממש ברור מה הוא. " זה מתחיל כשאני עושה ביטים והם "טובים" מדי ואני לא משמיע אותם לאף אחד, אני שומר אותם קרוב לחזה, רק אם קניה ווסט יבוא ויבקש ביט אשמיע לו את הביט הזה. ואתה יכול לשבת לחכות עד שקניה יבוא או שאתה יכול להוציא את זה תחת השם שלך. אם הייתי יכול להביא את הראפרים שאני באמת רוצה לעבוד איתם, בוא נגיד שקצת קשה להגיע אליהם. הגעתי למסקנה שצריך להחליק את זה, שגם אם אין ראפר אפשר להקשיב לזה."  "כשאני עושה ביט אני לא יכול להחליט מה הוא יהיה מראש. אני לא חושב וואלה באלי חצוצרות , אני לא עובד ככה, אני זורם ומה שיוצא יוצא, זה כמו דייג, אתה לא יכול לקום בבוקר להחליט שאתה תופס היום את הדג הכי גדול והכי טעים, מה שבא אתה צריך להתמודד איתו, לפעמים יוצא ביט שלא שווה כלום, לפעמים יוצא ביט שאני אומר וואו, אני יכול לדמיין את זה ואת זה יושבים עליו ולפעמים אני אומר וואו זה פשוט יותר מדי טוב ואני שומר את זה לעצמי.

יוניקורן זה לא היה שאני יושב עם אמן עושה לו ביט, זה יותר אני בזמני יושב ועושה ביטים ויש לי מלא ביטים כאלה, שהם "ללא הורים" אלא סתם ביטים, אספתי את הביטים האלה, מה שהכנסתי לאלבום בסוף, יש בהם משהו שהם פשוט, אני, אני מרגש את עצמי שם, זה הרגשה שאני לא יכול להסביר אפילו. דבר שני זה ביטים ש"מדברים" אחד עם השני, זה אלבום שאפילו אני לא יודע איך לקרוא לו בשם, זה אולד סקול זה ניו סקול זה טראפ? ובגלל שהם בלתי מוגדרים פתאום ששמתי אותם ברצף, הם דיברו אחד לשני."

כשאני מכריח את שוחט לבחור אמן אחד שהוא כן היה מניח את הביטים האלו על הקול שלו, הוא לא מתייסר יותר מדי במחשבה על תשובה ועונה לי תוך שתי שניות " אומן שישב על האלבום הזה? קניה ווסט. קניה הוא אמיץ בצורה מטורפת, אומרים עליו שהוא עובד הכי רחוק שיש מהאזור נוחות שלו,הוא לא אוהב את האזור נוחות שלו, אני יכול רק להעריץ את זה."

קניה ווסט

קניה ווסט 

אם הייתם שואלים את שוחט לפני חמש שנים מה השאיפה שלו, כנראה הייתם מקבלים תשובה נוסח "ליצור אלבום של מוזיקת מועדונים ולרוץ איתו בעולם ". ההצהרה הזאת היא לא ניחוש מושכל אלא עובדה, לפני חמש שנים, בראיון לטיימאווט שוחט אמר את הדבר הזה בדיוק, אבל היום, שמאזינים ליוניקורן לא שומעים את מוזיקת המועדונים שהוא דיבר עליה ושאני שואל אותו על הפער הזה, התשובה שלו מתחלקת לשתיים " אחד, המוזיקה של המועדונים לפני חמש שנים, היה טראפ אלקטורני כזה? לא יודע איך קוראים לזה, אבל מצאתי את עצמי שם מאוד, החלום שלי תמיד היה ועדיין לעבוד עם ראפרים ברמה עולמית,  אבל זה עיניין של כסף וזה הופך לסיכון שהשאלה אם בכלל שווה לקחת אותו. בתקופה ההיא מה שאהבתי זה שיכולתי לקחת רק שורה אחת של ראפר ולעשות מזה טראק שלם, לא הייתי צריך להביא אותם. הסצנה הזאת טיפה דעכה, המועדנים הפכו להיות או טראפ והיפ הופ או החלק היותר EDM, זה פחות מדבר אלי. אז כמובן שבחרתי בצד של הטראפ, מה שהפך את זה לקצת יותר היפ-הופי זה עדיין הרצון להתבלט בעולם הזה, שיקשיבו ויגידו אוקי "I wanna fuck whit ori shochat" ,שזה לא יהיה עיניין של כסף." החלק השני של התשובה שלו, גם מגלה מקור השראה מעניין " יש איזה מפיק טכנו ישראלי בשם גיא גרבר, מגה ביג בח"ול, אני לא כזה עמוק בטכנו אבל מה שאני יודע עליו זה שהאלבומים שלו הם צ'יל, ושאתה הולך למסיבה לשמוע אותו הוא יתן לך בראש, בגלל זה אין לי בעיה שהאלבום יהיה צ'יל."

Ori Shochat feat. Nechi Nech – Never Fall אורי שוחט נצ'י נצ' – נבר פול 

את היפ הופ שוחט פוגש לראשונה כילד, המשפחה עוברת לגור בדטרויט לשנה וכילד בן 11, בשיא התקופה שבו הוא מתעצב, שנה בלב הסצנה האמרקאית הספיקה בשביל להתאהב , "בארץ לא היה היפ הופ לא היה MTV , היה ניתוק כזה, ואני הייתי בדטרויט ודברים ששם היו סופר ביג, עדיין לא שמעו עליהם פה עד היום, גדלתי בתור מעריץ ושחזרתי לארץ פשוט לא היה את המוזיקה, נסעתי לתל אביב ואפילו שם לא הבינו מאיפה באתי אליהם הם הרשימת דיסקים המוזרה שלי, הייתי מזמין מאבא שלי דיסקים כשהוא היה טס לחו"ל מהעבודה. כל התקופה שהייתי ילד הייתי מצייר, באיזה שהוא שלב זה הפך ללבטא את עצמי במוזיקה ולא בציור" , אבל הכובע של המפיק הוא לא הראשון ששוחט חובש בעולם המוזיקה ויותר מזה, הוא עדיין לא הראשון עד היום . " תשמע אני דיג'י לפני שאני מפיק. אם נלך לפי מבחני אישיות באינטרנט, שעשיתי באתרים שונים וקיבלתי אותה תוצאה, זה שאני תמיד צופה מהצד, תמיד יש לי פרופורציה, קולט את הקטנות קולט את הניואנסים, אז אני ממש מרגיש את הקהל, זה עוזר לי גם בהיפ הופ, זה עוזר לי לדעת מה ילך ומה לא ביצירה. מה שכן עברתי תקופה קשה מאוד בתקלוטים, לאיזה שנתיים לצאת לתקלט היה סיוט בשבילי, מבחינת חרדות, it’s a bitch, עכשיו הרבה יותר טוב אבל היה לי שנתיים שכל תקלוט הייתי סובל, עכשיו אני נהנה שוב אני מגלה את זה מחדש אבל מה שקרה בזמן הזה זה תקופה של חרדות פעם ראשונה בחיים, טור שלם של לוקץ הייתי בחרדות,זה לא היה קל."

⏯???????

A post shared by Ori Shochat (@orishochat1) on

אנחנו עוברים לדבר על הצד הטכני של ההפקה, שוחט כבר אמר בראיון פעם שהיפ-הופ היא הפקה מאוד טכנית ולכן מעניין אותי לשמוע איך הוא מתגבר על הפער הזה, אני אפילו מעז להגיד שלהרים את אבלטון (תוכנת הפקות מפורסמת) מרגיש קשה יותר מלהרים לראשונה גיטרה, שוחט מעקם את הפנים ועונה לי בביטול מוחלט " אני לא יודע לנגן על אף כלי, אני בא מהאנטי של זה. כשאני הייתי ילד אם רצית להפיק היית צריך ללכת לקנות ציוד" הוא מצביע על סאמפלר שיושב אצלו באולפן  ומסביר לי שזה ה akai npc 2000, ומספר ששמונים אחוז מההיפ-הופ של שנות התשעים הוא על הדגם הזה, סאמפלר מסורבל ומסובך עם מסך בגודל של מחשבון "היום יש תוכנות כמו אבלטון אתה יכול לשבת על הספה, לקנות אותה למחשב ולהתחיל להפיק, זה פי אלף יותר קל מגיטרה והרבה הרבה הרבה יותר קל מהציוד שפעם השתמשנו בו. כלי נגינה ותוכנת הפקה זה דברים שונים לגמרי, "שוחט מנסה להסביר לי, "תראה אתה לא יכול לצפות מחתול שיתנהג כמו כלב, הם שניהם חיה של בית אבל מי שמכיר רק כלב רואה חתול ולא יודע איך להתנהג איתו. זה משהו אחר לגמרי, אין מה לפחד מזה. תתיחס אליו מראש ממקום אחר."

הפקת Hip Hop ו-Trap עם אורי שוחט – סדנת אמן במכללת BPM 

הנושא האחרון שאני בוחר לתקל איתו הוא ה"ניתוק התל אביבי", תחושת הסצנה והמועדון הסגור של ההיפ-הופ בתל אביב, אני מנסה להבין ממנו למה עולם ההיפ-הופ "מתעקש" להישאר בתחומי המרכז אבל הוא מסתכל על התופעה מזוויות אחרת וטוען שמדובר במשהו הרבה יותר גדול מההיפ-הופ. " אני בא מהפרייפריה, מהאמא של הפריפריה. מה שקרה, שאני עברתי לתל אביב, שהיה רק שבק ס, גילינו, ווא יש פה כמה חבר'ה שאוהבים את ההיפ-הופ, בוא נעשה משהו. מה המקום להיפגש? הם יביאו לראש פינה? איפה אני אשב עם הסטודיו שלי? ראש פינה? מישהו יבוא לשם לעבוד איתי? זה עניין קודם כל גאוגרפי, פיזית, זה המרכז. עכשיו מה לעשות שבשאר האזור, גם במרכז,  אין את כמות המועדונים שיש בתל אביב, או כמות המקומות שאפשר להופיע וגם אם יש קשה למשוך לשם קהל. חיילים מכל הארץ יוצאים בסופש לבלות בתל אביב, לא רק היפ-הופ. זה לא עיניין של מוזיקה זה עיניין תרבותי. המקום היחיד שיש בו מקום ל"נישה", לשוליים, זה תל אביב. שגרתי בצפון, כל הלהקות שהכרתי ניגנו רוק. לך תמצא את הבנאדם האחד בצפון שאוהב היפ-הופ, ובתל אביב פתאום עברתי וגיליתי, וואו, מסיבות שיש בהן רק היפ-הופ.יש פה מקום להכיל את כולם, המיינסטרים, הטכנו וההיפ-הפ. אתה אומר שאנחנו מסתובבים באותם מקומות? זה המקומות היחידים שיש להופיע. אתה אומר לי שנגיד יש אודיטוריום מושלם להופעה בקרית אריה, איך נביא את הקהל? בתל אביב קשה לנו להביא לפעמים קהל. שבאשדוד יפתח מועדון שמנגן לא רק מיינסטרים, ויביא קהל קבוע ויתחיל להזמין אמנים להופיע אנחנו נגיע, ואנשים מתל אביב יבואו מהעיר לשם, אבל זה קודם כל צריך לקרות."

קבינט – סייפר / KABINET – Cypher 

"אני אומר לך בתור איש מהפרייפריה, שאין לי מצב להתקיים בשום מקום חוץ מהמרכז של המרכז. אני מרגיש פה שפוי, מרגיש שמבינים אותי. היום זה אולי קצת פחות אבל שגדלתי, שחזרתי מדטרויוט, בגיל 12 לצפון, התלבשתי כמו סקייטר. הייתי המוזר של הבית ספר, חשבתי שאני אהיה הכי מגניב ובסוף הייתי הילד הכי מוזר. לא הבינו, תשמע זה לא בועה, אני לא רוצה להגיד את זה סתם אבל בעייני זה פוליטי. מוזיקה,היפ הופ,זה תרבות. למה בצפון אין קולנוע אחד? מקומות להצגות חיות? אפילו תרבות נסיעה, תחבורה כמו שצריך בסופשים לפריפריה. אחרת אנשים היו עושים הלוך חזורים בשישי בערב לבלות ולחזור בשישי, אבל אי אפשר. אתה שואל למה יש את הבועה בתל אביב? כי זה המקום היחיד שאנשים נלחמים עליו, שלא יהיה את המעצורים האלה. אנשים פה מצאו אחד את השני. פעם, שתדע, זה היה בלוד. הסצנה של הרוק נגיד,סיקסיז, זה היה לוד. כל הביג סטארז היו באים לשם."

אנחנו מסיימים עם העתיד שלו ואני בוחר להתחיל דווקא במשהו שקרוב מאוד לליבו, המעמד של המפיק בישראל " גם באמריקה לא כל המפיקים מבסוטים, אל תטעה. הבשורה אבל, היא סטטיק ובנאל, שהם, מרימים לג'ורדי. חוץ מזה שהוא מפיק מדהים ומוכשר ויש לו את כל מה שצריך, יש פה מלא מפיקים שהם כאלה, לא רק בהיפ הופ, אבל הסיבה שהוא נהיה ג'ורדי, זה כי סטטיק ובנאל הרימו לו ברמה, שאף אומן לא הרים ככה. הם תמיד יכתבו בכל קליפ, פרדוסט by  ג'ורדי.

ג'ורדי הוא אישיות בפני עצמה בתור מפיק, זה מעודד אותי מאוד, אני מסתכל על זה באור מאוד מאוד חיובי של-אוקי-עכשיו תתחיל תרבות של: בוא נרים למפיק כמו שצריך.מפיק הוא מאחורי הקלעים מטבעו,וזה טבעי זה בסדר."

"אני לא אוהב להגיד דברים על העתיד,גם בשביל אלמנט ההפתעה וגם כי דברים משתנים.אני יכול להגיד שיש תכנית, היא ספציפית, היא עלולה להשתנות, אבל יש אותה. בוא נגיד שאני רוצה מאוד בקרוב, חודשיים שלושה גג, אנשים יתחילו להבין מה התכנית הזאת. סיימתי את האלבום שלי ושל פלד באותו שבוע והם שניהם בום יצאו. הם ישבו עליי ופתאום נהיה לי טיפה אוויר, ירד לי מהלב. זה כיף"

האלבום החדש של שוחט UNICORN  זמין להאזנה עכשיו, בכל פלטפורמות הסטרימינג.

באינסטגרם:Michael_haim_